פסק-דין בתיק בג"ץ 3842/03

השופט א' א' לוי:

1.  רקע עובדתי

           ענף הדיג בכלי שיט בישראל נחלק לשלושה: דיג חופי, שהנו דיג המתבצע באמצעות סירות קטנות; דיג הקפה, שהנו דיג של דגים להקתיים המתבצע תוך פריסת רשת; ודיג מכמורת, המתבצע באמצעות רשת הנגררת מאחורי כלי שיט גדולים בנתיב שיוטם. עקב חשש מקריסתו של ענף הדייג כתוצאה מהידלדלות משק הדגה, עבר הענף בכלל ודיג-המכמורת בפרט, תמורות. בשנת 1990 הוחלט להקפיא את מספרם של כלי השייט העוסקים בדיג-מכמורת, אשר עמד אותה עת על 32 כלים, ובשנת 1995 הוחלט להקפיא את מספרם של כלי השייט בכל ענף הדייג. מאז החלטת ההקפאה של שנת 1990, נפתחה רשימת המתנה של מבקשי רישיונות, והכלל היה שרישיון חדש ניתן רק כאשר אחת הספינות הקיימות הפסיקה לפעול או שלא ניצלה את רישיונה.

 2.       העותר, שהינו דייג ובן למשפחת דייגים ותיקה, בנה בשנת 1987 ספינה לדיג-מכמורת (להלן- "מכמורתן"), והפעילה תחת רישיון עד שהיא טבעה בתאריך 1.8.91. לטענת העותר, כבר בשנת 1994 הוא פנה לממונה על אגף הדיג במשרד החקלאות, ומסר לו על תוכניותיו לשוב לענף. על פי גרסתו, הובטח לו כי כאשר ירכוש ספינה אחרת, יוכל להפעילה תחת הרישיון אשר ניתן בעבר לספינתו שטבעה. בשנת 2002 התאפשר לעותר לבנות מכמורתן חדש, ואז הוא שב ופנה לאגף הדייג בדרישה להחזיר לו את הרישיון, אך נענה כי תוקף רישיונו פקע, ועל כן עליו להצטרף לרשימת הממתינים לקבלת רישיון. העותר הוסיף וטען, כי מעולם לא קיבל הודעה על כך שרשיונו הישן נשלל או בוטל, ומשיב 1 אף המשיך לשלוח לו הודעות לתשלום אגרת רישיון עד 31.12.93, אם כי העותר עצמו נמנע מלשלם את האגרה מאז טביעת ספינתו.

           בעתירתו מבקש העותר כי נורה למשיבים לנמק מדוע לא תבוטל החלטתו של מנהל האגף לדיג ולחקלאות מים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן- "משיב 1"), מיום 26.2.03, במסגרתה הוחלט שלא להשיב לו את רישיון הדיג שניתן בשעתו למכמורתן שהיה בבעלותו עד שטבע. לחלופין, מבקש העותר לראותו כמי שממתין ברשימת הממתינים לקבלת רישיון מסוג זה של מכמורתן מאז שנת 1994, ולהעניק לו רישיון על פי ותק זה.

3.        כנגד גרסת העותר טענו המשיבים, כי תוקף רישיון לספינה לעסוק בדייג הוא לשנה אחת, ולפיכך החל משנת 1991, אין בידי העותר רישיון תקף. פנייתו הראשונה של העותר לקבלת רישיון חדש נעשתה רק בשנת 1999, ועד אז הוא לא נקט בפעולות שהיה בהן ללמד על כוונתו להפעיל ספינת מכמורתן במקום זו שאבדה לו. יותר מכך, מאז טביעת ספינתו נמנע העותר במשך תקופה מסוימת מלעסוק בדייג בכלל, ולאחר זמן החל בהדרגה לעסוק בדיג-חופי בלבד. כן נטען, כי מתוך אהדה לנסיבותיו האישיות של העותר, החליטו לקיים לו שימוע במהלכו הוא שטח את השגותיו, אולם לא נמצאה דרך לסייע לו, ועל כך שוגרה לו הודעה מנומקת בתחילת שנת 2002. המשיבים הסבירו את החלטתם בכך שלא נמצאו תימוכין לטענת העותר לפיה הוא פנה בבקשה לקבלתו של רישיון לפני שנת 1999. המשיבים הפנו לכך שגם מטיעונו של העותר עולה כי כבר בשנת 1994 הוסבר לו כי במטרה לקבל רישיון, עליו לצרף את שמו לרשימת הממתינים. כן נטען, כי גם אם פנה העותר בשעתו בבקשה לקבלתו של רישיון, לא ניתן היה לדון בה הואיל ולא היתה ברשותו ספינה קונקרטית.

4.   המסגרת הנורמטיבית לדיון

           נושא מתן רישיונות לספינות דיג מוסדר בסעיף 3א לפקודת הדיג, 1937, בזו הלשון:

"3א. (1) שום אדם לא ישתמש בשום ספינה כדי לדוג דגים אלא עפ"י רשיון לכך שניתן עפ"י סעיף זה ...

        (2) שר החקלאות או כל אדם שהוא מלא את ידו כדין רשאי, לפי שקול דעתו, ליתן לבעל הרשום או לבעלים הרשומים של כל ספינה שנרשמה בישראל רשיון, באופן הקבוע ולאחר תשלום האגרות הקבועות המרשה את השימוש באותה ספינה לצורך דיג-דגים... " (הדגשות הוספו).

           תקנה 2א לתקנות הדיג, 1937, קובעת את הדרך להגשתן של בקשות לקבלת רישיון להפעלת ספינת דיג:

"2א.  (1)  פקיד הדיג הראשי רשאי לתת, לפי שיקול דעתו, רשיון לספינה לעסוק בדיג בתנאים ובמגבלות שיקבע.

         (2)  בקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תוגש על ידי הבעל הרשום או הבעלים הרשומים של הספינה ...

         (3)  הבקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תכלול את הפרטים האלה:

(א)  פרטים מלאים על הספינה, לרבות מערכת ההתנעה שלה;

(ב)  האזור בו תעסוק הספינה בדיג;

(ג)  שיטה או שיטות הדיג שבהן ישתמשו בספינה.

         (4) הבקשה והרשיון לספינה לעסוק בדיג ייערכו על גבי טופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.

         (4א)...